תקווה, חוסן נפשי ומשאבי התמודדות / ד"ר עפרה אילון

תקווה, חוסן נפשי ומשאבי התמודדות

ד"ר עפרה אילון | מכון נורד, הבית של הקלפים המטפוריים  2025

 

תקציר: בעידן של חוסר ודאות, משברים מתמשכים ואתגרים קיומיים, גוברת ההכרה במדע הפסיכולוגיה בחשיבותה של התקווה כמשאב נפשי מרכזי. מאמר זה מציג מבט רב־תחומי על התקווה – הן כתופעה רגשית וקוגניטיבית והן ככוח מניע במצבי מצוקה, בהתבסס על מודל גש"ר מאח"ד (גופני, שכלי, רגשי, מערכת אמונות/רוחני, חברתי, דמיוני) שפותח בישראל על ידי ד"ר עפרה אילון וד"ר מולי להד (2000) והפך למודל בינלאומי בתרגום לשפות רבות : Ayalon, O.  2023) BASIC PH).

המאמר סוקר תיאוריות עדכניות, דוגמאות קליניות, מחקר אמפירי ,שילוב בין מיתוס, מטפורות, מחקר עכשווי, יישומים קליניים ותרגולים טיפוליים המטפחים תקווה ומשמעות בעת משבר. המאמר בוחן את הדרכים בהן ניתן לטפח תקווה, לעודד חוסן נפשי ולבנות תחושת מסוגלות מחודשת, בקרב מטופלים וקבוצות מגוונות.

 

מבוא: התקווה כעמוד תווך נפשי בזמני משבר

התקווה – אותה תחושת אפשרות שמתקיימת חרף מציאות קשה – איננה מושג רומנטי בלבד. מדובר במשאב פסיכולוגי בעל השלכות עמוקות על בריאות, תפקוד, מניעה והחלמה. בעתות של טראומה, אובדן או חוסר שליטה, התקווה ממלאת תפקיד כפול: היא גם מעניקה משמעות להווה וגם פותחת אופק לעתיד.

התקווה מופיעה ככוח פעיל לא רק בתיאוריה, אלא גם בפרקטיקה: היא בונה חוסן, מעוררת מוטיבציה ומניעה תהליכים של צמיחה והתחדשות. על כן, במרכז נורד להדרכת מטפלים בטיפול במצבי משבר אישיים וקהילתיים באמצעות קלפים מטפוריים, אנו משלבים דימויים, סיפורים ותהליכים יצירתיים שמובילים לשיח טיפולי עמוק ולעקיפת מגבלות החשיבה הרציונלית.

 

מיתוס תיבת פנדורה – מודל מטפורי לפסיכולוגיית תקווה

על פי המיתולוגיה היוונית, תיבת פנדורה (שהייתה למעשה כַּד) ניתנה לאישה הראשונה על פני האדמה, פנדורה, עם אזהרה: לא לפתוח אותה לעולם. אך יצר הסקרנות גבר עליה, היא פתחה את התיבה – ובכך שחררה אל העולם את כל הרעות: צער, מחלה, קנאה, אלימות, חמדנות, טירוף, זקנה ומוות. רק דבר אחד נותר כלוא: התקווה.

סיפור תיבת פנדורה במיתולוגיה היוונית מציע תובנה רלוונטית במיוחד לעולם הטיפול: גם כאשר משתחררים כל הרוע, הכאב והאובדן לעולם – עדיין נותרת התקווה ככוח אחרון של הישרדות והתחדשות. המשל הזה מחדד את החשיבות של זיהוי התקווה דווקא מתוך הכאוס, מתוך מה שנדמה כאובדן מוחלט של שליטה.

הבנה זו מקבלת משנה תוקף כאשר אנו מתבוננים בקשיים בני זמננו: אובדן יקירים, אובדן בריאותי או קיומי, גירוש, הגירה ופליטות, אובדן הבית, אובדנים כלכליים, אובדן החופש, אובדן הזהות, אובדן משמעות. בכל אלו, התקווה עשויה להיוותר כעמוד אש המוביל את הנפש במצבים של חשכה.

נוכל להסתכל על משברים של ימינו כתיבת פנדורה חדשה. תיבת פנדורה מייצגת את חיינו בעתות של משבר – תיבה של הפתעות לא צפויות, מכאוב ואובדן שליטה. אך בתוכה, כמו בליבנו, נותרת תמיד  התקווה: קרן אור שקטה אך מתמידה, שמכוונת את התודעה לכיוון החלמה, תיקון ועתיד.

התקווה, שנשארה בתיבה, מסמלת את הקרן האחרונה של אור בתוך כל האפלה – את היכולת להאמין, להתמיד, להחלים.

 

התקווה ככוח מוחשי: תפקידה של התקווה בזמנים קשים

תקווה היא האמונה בכך שייתכן עתיד אחר. כל עוד יש תקווה – יש סיכוי, ויש יכולת להתגבר.

בעזרת קלפים מטפוריים וכלים יצירתיים, נוכל לצאת למסע פנימי ולזהות את מקורות התקווה שלנו – בעבר, בהווה ובעתיד.

 

השפעת התקווה על בריאות וחוסן

תקווה היא הדלק שמניע טיפול, ריפוי וצמיחה. תקווה אינה רק רעיון מופשט – היא מגובה במחקר מדעי. מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שתחושת תקווה משפרת את תפקוד המערכת החיסונית, מגבירה מוטיבציה (Snyder, 2002), משפרת התאוששות מטראומה (Park, )

.(2005) מחקרי הדמיה מוחית (fMRI) מצאו כי כאשר אדם חווה תקווה לעתיד טוב יותר, מופעלים אזורים במוח האחראים למוטיבציה, במיוחד בגרעין האקומבנס (Nucleus Accumbens), חלק ממערכת התגמול. האקט הזה מלווה בהפרשת דופמין – חומר כימי במוח המעורר תחושות של צפייה חיובית, מוטיבציה ואנרגיה.תקווה, כמו חיזוי של תגמול, מזרזת תגובה נוירולוגית המקושרת להנאה ולתנועה קדימה – אפילו במצבי אי-ודאות .אנשים בעלי תקווה גבוהה מתמודדים טוב יותר עם מחלה, מחלימים מהר יותר וחיים זמן רב יותר. במילים אחרות – תקווה משפרת את הבריאות הנפשית והגופנית. ואף מאריכה תוחלת חיים. ד"ר ברברה פרדריקסון, (Fredrickson, 2009)החוקרת רגשות חיוביים, מראה כי תקווה פותחת את מערכת הקשב ומרחיבה את יכולת החשיבה  דוגמה מרכזית לכך היא תופעת "אפקט פיגמליון": כאשר מורה משדר ציפייה חיובית לתלמיד, ביצועיו עולים. התקווה של הזולת הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. תקווה פועלת כמגביר הישרדותי, אבל גם כמעצבת מציאות.

 

התקווה כחוויה רב-ערוצית: מודל גש"ר מאח"ד

כדי להבין את מנגנון ההתמודדות האנושי בצבי משבר, פותח בישראל מודל גש"ר מאח"ד על ידי ד"ר עפרה אילון וד"ר מולי להד  (אילון, ע. ולהד,  . (2000   המודל מתאר שישה ערוצים דרכם מתמודדים בני אדם עם קושי, ודרכם גם מתקיימת התקווה.

 

להלן פירוט הערוצים ודוגמאות יישומיות:

1. גופני (Physical) תנועה, חישה, בריאות גופנית

תקווה כממד נוירופסיכולוגי־בריאותי

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת תקווה גורמת לשחרור דופאמין – נוירוטרנסמיטור המוביל לתחושת מוטיבציה, חיוניות ואף משפיע על המערכת החיסונית. אנשים בעלי תקווה גבוהה מתמודדים טוב יותר עם מחלה, התאוששות מניתוחים, ואף עם אובדן. התקווה מפעילה משאבים פיזיים ונפשיים כאחד, מחזקת עמידות ומאריכה תוחלת חיים.

דוגמה: נער שסבל מדיכאון אחרי בידוד ממושך בעקבות מגפת הקורונה, התחיל באימוני שחייה יומיים. הוא תיאר את התחושה של "מים שמחזירים אותי לעצמי". גם יוגה, הליכה בטבע או נשימה מודעת יוצרים תחושת חיבור מחודשת ומשיבים תחושת חיות.

 

2. שכלי (Cognitive) ידע, תכנון, חשיבה חיובית

–אפקט פיגמליון (Rosenthal & Jacobson, 1968) הראה כיצד ציפיות גבוהות מצד מורים משפיעות בפועל על ההישגים של תלמידים. במסגרת מחקרם, נאמר למורים כי תלמידים מסוימים נבחרו בשל "פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה", כאשר בפועל הייתה הבחירה אקראית. לאחר שנה, תלמידים אלה הראו שיפור מדיד בהישגיהם – רק בשל הציפיות שהיו כלפיהם.כלומר, כאשר אנו משדרים אמונה בזולת – גם ללא שינוי אובייקטיבי במצבו – אנו עשויים לעורר בו תקווה פנימית ולסייע לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו.המחקר הראה כיצד ציפייה חיובית יוצרת שינוי – ומדגים את עוצמתה של תקווה המבוססת על אמונה עצמית וציפייה לעתיד מוצלח. יצירת תוכנית, הצבת מטרות, ופיתוח גישה של "אני אצליח" הם מהלכים טיפוליים שמזינים את התקווה באופן אקטיבי.

תקווה כמחשבה רציונלית: אישה בגיל המעבר, שחשה איבוד כיוון, פנתה ללימודי פילוסופיה ומצאה בהם תשובות לשאלות על משמעות החיים. היא פיתחה את היכולת לבנות מטרות חדשות, ללמוד מושגים חדשים או לתכנן עתיד – ויצרה לעצמה חוויית שליטה ותחושת מסוגלות בעזרת התקווה המבוססת על חשיבה  ותכנון.

 

3. רגשי (Affective) הכרה, ביטוי ועיבוד רגשות

לתקווה רגשית יש שורשים עמוקים בכאב. דווקא במצבים של שבר, אובדן ובדידות – עולה קריאה פנימית לעבר אור, חיבור, תיקון. מטופלים שלומדים להפוך את הכאב למקור לצמיחה, מגלים שהתקווה לא צצה בשלוות החיים – אלא מתוך השבר. כשאנחנו מעניקים תוקף לרגש כואב – התקווה מתעוררת כאפשרות רגשית שלמה יותר, ולא כהכחשה. אנשים עם תקווה רגשית רואים משברים כהזדמנות ולא כאיום. תקווה כזו מעניקה ביטחון, אומץ ואופטימיות גם בזמנים חשוכים.

ילד לאחר פרידת הוריו צייר בתהליך של טיפול באומנות ציור של שמש מתוך עננים – תהליך תרפויטי שבו הכאב מקבל ביטוי אך גם נפתח פתח לאור. דווקא מתוך כאב – מתעוררת התקווה.

 

4. מערכת אמונות  (Belief)  אמונה דתית, אמונה חברתית, מערכת ערכים, מציאת משמעות

שורדת השואה ד"ר אדית  אגר בספריה "הבחירה  "ו"המתנה" גוללה את סיפור חייה ואת הדרך שבה שרדה את אושוויץ והפכה לפסיכותרפיסטית: השחרור האמיתי שלנו, לדבריה, הוא לא ממחנה ריכוז חיצוני או מתלאות חיצוניות אחרות, אלא מהכלא שאנו יוצרים בראשנו. "רבים מאיתנו מרגישים לכודים בתוך הראש שלהם. המחשבות והאמונות שלנו קובעות, ולעתים קרובות מגבילות את הרגשות שלנו, את מה שאנחנו עושים ואת מה שנדמה לנו כאפשרי. בעבודתי גיליתי כי ישנם בתי כלא נפשיים משותפים לכולנו שתורמים לסבל.". היא מתארת כיצד התחזקה בעזרת  תפילה יומית: "אל נא תיקח ממני  את הניצוץ שלי".

 

5. חברתי (Social) תקווה בזכות קשרים אנושיים ותמיכה

תקווה נובעת מקשרים בין-אישיים ומתחושת שייכות. תקווה איננה תהליך פנימי בלבד. היא נולדת, מתחזקת ומתחלקת בין אנשים. במחקרים על תקווה במקומות עבודה ובקהילה, נמצא כי תקווה קבוצתית תורמת לנכונות להשקיע, להתמיד ולחלום .כשאנחנו חולקים תקווה עם אחרים – היא מתחזקת.  דוגמה איקונית היא נאומו של ד"ר מרטין לותר קינג הלוחם לחופש ושוויות של השחורים בארה"ב. בנאומו המפורסם של ד"ר מרטין לותר קינג ב־28 באוגוסט 1963 בוושינגטון, קינג העביר מסר של תקווה קולקטיבית, שוויון גזעי וחזון לעתיד טוב יותר": יש לי חלום שיום אחד כל העמקים יגביהו, כל ההרים והגבעות ישפלו, המקומות המחוספסים  והדרכים העקומות יתיישרו, וכבוד ה' יתגלה, וכל בשר יחדיו יראו אותו ."בנאום זה, תקווה חברתית הפכה למנוף תודעתי חברתי  עבור אומה שלמה, הצית השראה המונית והשפעתו חצתה דורות וגבולות.

צעירה שניצלה הנס מהטבח שביצעו מחבלים בקיבוץ שלה באוקטובר 2023, הטילה את עצמה לפעילות התנדבות העזרה למפונים מבתיהם עקב המלחמה. היא דיווחה: "הרגשתי שאני חלק מקהילה שלה אני עוזרת וגם נעזרת – ואז חזר לי הרצון לחיות".

6. דמיוני (Imaginative)תקווה בדמות חזון, חלום, יצירה  – תקווה כדמיון יוצר.

הדמיון הוא שפת התקווה – הוא מאפשר לנו לדמיין עתיד אחר, גם אם המציאות קשה. תקווה מבוססת דמיון מאפשרת ליצור תסריטים חדשים לעתיד. גם כשהמציאות חסרת פתרון, הכוח לדמיין עתיד אחר – הוא כשלעצמו תהליך של ריפו..

ד"ר ויקטור פרנקל, רופא ששרד במחנות ריכוז לאחר אובדן כל בני משפחתו,  מתאר כיצד, במצעד המוות הנאצי דמיין את עצמו מרצה באוניברסיטה בווינה על הכוחות הנפשיים שגייס כדי להישאר בחיים. בהמשך, מימש את החזון הזה וייסד את הלוגותרפיה – גישה טיפולית בה החיפוש אחר משמעות מהווה עוגן ריפוי. אמונה ודמיון פועלים יחד כדי ליצור תקווה גם בצל החושך.

נער שחווה חרדה סביב משבר האקלים, יצר קומיקס עתידני שבו הגיבורים מצילים את כדור הארץ. האקט של יצירה מדומיינת מאפשר לאדם להחזיק עתיד אפשרי גם כאשר ההווה קודר. תקווה זו נבנית בקליניקות רבות דרך עבודה עם קלפים מטפוריים, דימויים מונחים ודמיון מודרך.

כל ערוץ במודל מהווה נתיב אחר להמחשת התקווה – וכל אדם שואב כוחות מערוץ דומיננטי אחר. ההכרה בכך מאפשרת למטפלים ולאנשי חינוך לפתח תהליכים מותאמים אישית.

 

יישומים קליניים: קלפי תקווה ותרגילי עוגן

1. תרגיל קלפי תקווה

בחר קלף או תמונה שמסמלים עבורך תקווה.

כתוב סיפור קצר: מדוע בחרת בקלף הזה? מה נותן לך בו תקווה?

שתף בקצרה בקבוצה.

תרגיל זה מעודד דמיון והשתקפות עצמית – דרכים עוצמתיות לטיפוח תקווה.

1. שאלות למעורבות עצמית:

1. מתי תקווה שינתה עבורך את המציאות בתקופות משבר , בתקופת בילדות, – בילדות, בגיל ההתבגרות ובחיים הבוגרים?
2. מי או מה היה מקור התקווה שלך בזמן קושי ?
3. למי אתה יכול להעניק תקווה וכיצד?

1. כתיבה אישית:
   • כתיבת מכתב תודה לאדם שנתן תקווה.
   • כתיבת מכתב תקווה עבור אדם שזקוק לה כעת.
2. תיבת תקווה:
   • המשתתפים מכינים תיבה אישית – פיזית או דיגיטלית – שבה שמורים משפטים, תמונות, ציטוטים וחפצים אישיים המחזקים אותם ברגעי קושי.
   • פתיחת התיבה מתבצעת בעת הצורך כטקס אישי – שמזכיר למשתמש את מקורות כוחו.

 

 

 

סיכום: התקווה כמשאב רב־ממדי בר טיפוח:

התקווה איננה משאב קבוע – היא ניתנת לגילוי, חיזוק ולמידה  היא משאב רב-ממדי – פסיכולוגי, רגשי, חברתי וקוגניטיבי – המאפשר לאדם ולחברה להחלים, לצמוח ולהתחדש. כאשר אנו מחזקים את התקווה, אנו מחזקים גם את החוסן.

התקווה נמצאת בכל מקום – בגוף, במחשבה, ביצירה, בקשרים, ברגש ובאמונה.

היא ניתנת לטיפוח באמצעות סיפורים, מטפורות, קלפים, דמיון וכל אחד ממשאבי ההתמודדות.

גם כשנראה כי תיבת פנדורה של חיינו מתמלאת באסונות – התקווה עדיין שם, קטנה אך יציבה, מחכה שנקשיב לה ונאפשר לה להובילנו קדימה.היא הכוח השקט שמושך אותנו קדימה – אל האור.

המאמר מציע כלים, דוגמאות ומודלים מעשיים לטיפוח תקווה, תוך עיגון תאורטי ומחקרי, ומזמין אנשי מקצוע לחשיבה אינטגרטיבית המשלבת את כל ערוצי ההתמודדות האנושיים.

לעולם אל תאבדו תקווה.

במרכז נורד לפסיכולוגיה וטיפול באמצעות קלפים מטפוריים, אנו משלבים דימויים, סיפורים ותהליכים יצירתיים המובילים לשיח טיפולי עמוק ולעקיפת מגבלות החשיבה הרציונלית. באמצעות כלים אלה ניתן לגעת בתשתיות התקווה – לחשוף אותן, לחזקן ולעבוד עמן באופן טיפולי.

 

רשימת מקורות בעברית

1. אילון, ע. (2024). המדריך לשעת חירום, לטיפול ולתמיכה במצבי לחץ, טראומה, התמודדות, חוסן והחלמה. הוצאת נורד.
2. אילון, ע. ולהד, מ'. (2000). מודל גש"ר מאח"ד – שישה ערוצי התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. בתוך: חיים על הגבול 2000. הוצאת נורד.

3. להד, מ. ואילון, ע.( 2024).. מודל גש"ר מאח"ד – שישה ערוצי התמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. בתוך: על החיים ועל המוות. הוצאת נורד.

1. אגר, א'. (2017). הבחירה: לא לברוח מהעבר ולא לפחד מהעתיד. תרגום: עפרה אביגד. הוצאת מטר.
2. פרנקל, ו. א. (2004). האדם מחפש משמעות. תרגום: ניצה בן־ארי. הוצאת דביר.
3. פרדריקסון, ב. (2009). חיים חיוביים – מדע הרגשות החיוביים. (תרגום לעברית טרם פורסם. המידע מתבסס על עבודותיה המחקריות בשפה האנגלית))
4. סניידר, צ'. ר'. (2002). תיאוריית התקווה: קשת בענן של התודעה. Psychological Inquiry, כרך 13, גיליון 4, עמ' 249–275.
   (Snyder, C. R. Hope theory: Rainbows in the mind)
5. רוזנטל, ר'. וג'ייקובסון, ל'. (1968). אפקט פיגמליון בכיתה: ציפיות המורה והתפתחות אינטלקטואלית של תלמידים.
6. פארק, ק'. ל'. (2005). דת ומשמעות. בתוך: פאלוציאן, ר. פ' ופארק, ק. ל' (עורכים), המדריך לפסיכולוגיה של דת ורוחניות, עמ' 295–314. הוצאת  גילפורד.

 

 

 

מקורות (APA)

 

• Ayalon, O. (2023).  Rescue. Nord Publications.
• Eger, E. (2017). The Choice: Embrace the Possible. Scribner.
• Frankl, V. E. (1959). Man’s Search for Meaning. Beacon Press.
• Fredrickson, B. L. (2009). Positivity: Groundbreaking Research to Release Your Inner Optimist and Thrive. Crown.
• King, M. L. Jr. (1963). I Have a Dream. Delivered at the March on Washington for Jobs and Freedom
• Lahad, M., & Ayalon, O. (2000). BASIC Ph Model. In: On Life and Death. Nord Publications.
• Park, C. L. (2005). Religion and meaning. In R. F. Plautian & C. L. Park (Eds.), Handbook of the Psychology of Religion and Spirituality (pp. 295–314). Guilford Press.
• Rosenthal, R., & Jacobson, L. (1968). Pygmalion in the Classroom: Teacher Expectation and Pupils’ Intellectual Development. Holt, Rinehart & Winston.
• Sharot, T. (2011). The optimism bias. Current Biology, 21(23), R941-R945.
• Snyder, C. R. (2002). Hope theory: Rainbows in the mind. Psychological Inquiry, 13(4), 249–275.