מקום בלב – “אור קטן בתוך האובדן”
ערכת קלפים טיפוליים לילדים המתמודדים עם פרידה ואובדן
מרחב עדין של ביטוי, עיבוד וריפוי
ד"ר עפרה אילון
כאשר ילד חווה אובדן ופרידה, מה שמתחולל בנפש נותר תכופות ללא ביטוי. הרגשות מורכבים, משתנים, המילים לעיתים אינן מספיקות. מתוך ניסיון ומגע של שנים רבות עם כאבי הפרידה בתוכי ומסביבי, גיליתי את הצורך ביצירת אפיקי ביטוי שונים ופיתחתי את ערכת הקלפים "מקום בלב". הערכה פותחת אפשרויות ליצור מרחב בטוח, רגיש ומאפשר, שבו ילדים יכולים לבטא, לשתף ולעבד את עולמם הפנימי דרך דימויים, סיפור ומשחק. כשאין מילים, הקלפים משמשים גשר בין שתיקה לביטוי רגשי, מאפשרים להפוך כאב לשיח, ושיח למשמעות. זו דרך חדשה, עמוקה ורגישה לעבודה עם פרידה, יש בה גם מקום לתקווה.
לא בחרנו לצאת למסע הזה. הוא נכנס אל ביתנו בלי לבקש רשות. הוא שינה את השקט, את סדרי היום. למדנו שהאבל איננו זהה אצל כולם. יש מי שבוכה בקול. יש מי ששומר בלב. יש מי שמתרחק כדי לנשום, ויש מי שממשיך לנוע כדי לא ליפול. אהבה אינה נמדדת בכמות הדמעות. היא נמדדת בדרכים השונות שבהן אנחנו נושאים זיכרון. גילינו משהו נוסף, כוחות שלא ידענו שיש לנו, יכולת להקשיב, אומץ לדבר, רשות להיות שונים זה מזה. משפחה אינה מקום שבו כולם מרגישים אותו דבר, אלא מקום שבו מותר להרגיש אחרת ולהישאר יחד. הכאב לא נעלם. הגעגוע לא נמחק, אבל בתוכו נפתחו חלונות קטנים של אור. אפשר לזכור ולהמשיך, אפשר להתגעגע ולצחוק, אפשר לשאת את מי שאיננו ולהחזיק גם את מי שנמצא כאן. אנחנו לא אותם אנשים שהיינו לפני האובדן. אבל אנחנו גם לא רק האובדן.
המשפחה לומדת ללכת בתוך כאב ולמצוא בדרך גם ידיים תומכות, גם נשימה משותפת, גם תקווה שקטה .והתקווה הזאת אינה מבטיחה שלא יהיה עצוב עוד. היא רק מזכירה שאנחנו לא לבד במסע.
כאשר פורסים את הקלפים כהזמנה לשיח משותף, ראוי לזכור את הכללים הבאים:
לא להסביר, אלא לאפשר קשר, זיכרון והמשכיות. לעבוד דרך חושים ודימויים צבע, תנועה, טבע, חפצים. לתת רשות לריבוי רגשות: געגוע, כעס, בלבול, אשמה, רגעי שמחה. להישאר תמיד כמבוגר נוכח. הקלף מזמין שיחה, הקשבה, נוכחות ושיתוף.
ערכת הקלפים "מקום בלב" נועדה לסייע בניווט תהליכי אובדן ואבל בקרב ילדים, ומשמשת כמצפן להורים, בני משפחה, מורים, מטפלים ואנשי חינוך המלווים ילדים בתקופות משבר ופרידה.
לראשונה, הערכה פונה לא רק למטפלים אלא גם למבוגרים המלווים את הילדים, ומעניקה כלים רגישים להתמודדות עם רגשות מורכבים כגון עצב, געגוע, אשמה, כעס, פחד ותקווה.
הקלפים מאפשרים לילד להתבונן בחוויותיו דרך דימויים, סיפורים ומשחק. בדרך זו נוצר מרחק בטוח מן האירועים הכואבים, המעניק תחושת הגנה ומאפשר עיבוד רגשי הדרגתי ומותאם. הילד מפרש בעצמו את התמונות והמצבים המופיעים בקלפים, מעניק להם משמעות אישית, וחווה תחושת שליטה והעצמה גם בתוך מציאות של חוסר אונים.
אחד המושגים המרכזיים בערכה הוא 'האור הקטן', זהו חפץ או סמל שהילד בוחר ומעניק לו משמעות של הגנה וביטחון. כלי זה מסייע בהתמודדות עם פחדים, תחושת חוסר מוגנות וסיוטי לילה העלולים להתעורר בעקבות אובדן.
השימוש בערכה מסייע בשימור זיכרונות, בחיזוק הקשר הפנימי עם האדם שאיננו, בפיתוח חוסן נפשי, בעידוד תקווה ובהדרגה גם בחזרה לחיי היומיום.
העבודה עם הקלפים מאפשרת לילד להרגיש נראה, מובן ומוחזק. עבור ההורה, המטפל או איש החינוך, היא פותחת דרך עמוקה, רגישה ומקצועית ליצירת שיח משמעותי עם הילד בתקופת משבר.
האזנה לסיפורים ולמשמעויות שהילד מעניק לקלפים יוצרת מרחב של תקשורת משפחתית מכילה וסובלנית. מרחב זה מסייע לגשר על דרכי-אבל שונות בתוך המשפחה, ומאפשר לשמור על ערוצי-תקשורת פתוחים בין הילד לבין המבוגרים הסובבים אותו.
ד"ר עפרה אילון, פסיכולוגית, מטפלת משפחתית ומומחית בעלת ניסיון רב בתחום ההתמודדות עם אובדן וטראומה, פיתחה את הערכה כמענה לצורך העכשווי להעניק למשפחות כלים זמינים, רגישים ומעשיים לליווי ילדים באבל.
כאשר ילד חווה אובדן, רגשותיו משתנים ללא הרף ולעיתים נותרים ללא מילים. ערכת 'מקום בלב' יחד עם מדריך ההפעלות המצורף, יוצרת מרחב בטוח ומאפשר שבו ילדים יכולים לבטא, לשתף ולעבד את עולמם הפנימי בדרך מותאמת לגילם בעזרת מלווה מוכר הקרוב לליבם.
כי גם בתוך פרידה – יש מקום לתקווה, לחיבור ולצמיחה.
כיצד קלפים מטפוריים מסייעים לילדים לבטא אבל מעבר למילים?
השימוש בקלפים מטפוריים, כפי שמוצג בערכת "מקום בלב", מהווה כלי טיפולי וחינוכי רב-עוצמה המאפשר לילדים לעבד אבל בדרכים עוקפות מילים. להלן הדרכים המרכזיות שבהן הקלפים מסייעים לילדים לבטא את רגשותיהם:
- גישור על חסימות מילוליות: האובדן והאבל יוצרים לעיתים קרובות הצפה חווייתית שחוסמת את היכולת של הילד להתבטא במילים. מכיוון שהנפש "חושבת" בתמונות, הקלפים המטפוריים מזמינים את הדמיון ויוצרים גשר של אמון ותקשורת שהוא מעבר לשפה המדוברת ומעבר להבדלי גיל ותרבות.
- יצירת "מרחק בטוח" (הרחקה): השימוש בתמונות מאפשר לילד להתרחק מעט מהאירועים המציאותיים והכואבים. במקום לדבר על עצמו באופן ישיר, הילד יכול לספר מה עובר על הדמות בקלף, מה היא מרגישה או מה היא חוששת לאבד. הסטת המוקד לקלף מעניקה לילד ביטחון והגנה מפני נגיעה ישירה מדי בכאב אישי מציף.
- מתן תוקף לפרשנות האישית: הקלפים אינם מוגדרים מראש; הפירוש לתמונות ולמצבים נתון לחלוטין בידיו של הילד. אותו קלף יכול לעורר תגובות ורגשות שונים אצל אנשים שונים, מה שמאפשר לילד לבטא את עולמו הפנימי הייחודי ללא חשש מביקורת, ומפתח סובלנות בתוך המשפחה.
- חיבור בין תמונות למילים: הערכה כוללת שילוב של קלפי תמונות וקלפי מילים. שילוב זה עוזר לילד למצוא הגדרות לרגשות מורכבים כמו געגוע, כעס, בלבול או עצב, ובכך הוא מפתח את היכולת לתת שם לכאבים שאינם נראים לעין.
- פתיחת "חלונות" לשיח וזיכרון: הקלפים משמשים כהזמנה וכפתח לשיחה מלב אל לב או אפילו לחוויה משותפת של שקט בין המבוגר לילד. בעזרתם ניתן להעלות זיכרונות, לספר על סיפור חייו של הנפטר ולהביע רגשות חרטה או "סודות" שלא נאמרו, ובכך להחיות את מערכת היחסים בתוך עולם הזיכרון.
- זיהוי משאבי כוח: מעבר לביטוי הכאב, הקלפים מסייעים לילד לזהות את "מעגל הכוחות" שלו. הם מאפשרים לו לבחור דמויות או מצבים שמעניקים לו תקווה, אומץ וביטחון, ולגלות כוחות פנימיים שלא ידע על קיומם בתהליך ההתאוששות.
לסיכום, הקלפים משמשים ככלי גמיש המאפשר לילד לנוע בין כאב לרוגע, ומספקים לו אמצעי בטוח לבטא את מה שהמילים אינן יכולות להכיל.
להזמנת הערכה: לחץ כאן
